אני מעצבת גרפית מאד מאד ותיקה – כ-45 שנות ניסיון.
(כבר שאלו אותי אם התחלתי בגיל 5 
)
)בגלל שאני כל כך הרבה שנים באותו ענף – אני מרגישה כמו היסטוריה מהלכת של תחום העיצוב הגרפי. והתחום הזה התפתח והשתנה מאד מאד מאז שאני התחלתי ועד היום.
בזמן לימודי העיצוב – עבדתי במכון קדם דפוס.
ההכנה לדפוס בזמנו היתה תהליך רב שלבים.
העבודה נעשתה באותה תקופה על שולחן אור והיינו מעצבים על נייר שמתחתיו היה גריד שעזר לדייק וליישר את העיצוב.
היינו גוזרים, מאיירים, מדביקים תמונות, כותרות וטקסט רץ.
השתמשנו בתמונות שצלם צילם ופיתח.
פעם, אם רצינו למשל להפריד תמונת אדם שמצולמת על רקע שאינו קשור או אינו מחמיא למודעה/ לכתבה – היינו מקבלים את התמונה על פילם בגודל אמיתי, ומצמידים אותו לשולחן האור.
ואז, עם מכחול וחומר שנראה כמו לק חום, שהיה אטום לאור וששמו היה אופק – היינו צובעים בעדינות ובזהירות את כל הרקע סביב תמונת האדם שרצינו לבודד מהרקע.
מאז 1984, בה הוצג ה"מקינטוש" על ידי חברת אפל, וחשף את הציבור לממשק משתמש גרפי – הכל השתנה…
היום, כדי להפריד תמונת אדם מהרגע שלה – אני ״צורבת״ אותה בפוטושופ ומטמיעה אותה בקובץ. יש אפילו אפליקציות שעושות זאת בלחיצת כפתור (באופן פחות מדוייק לטעמי).
זה בדיוק מה שעשיתי עבור לקוח שפתח חנות תיקים וארנקים אינטרנטית – צרבתי את תמונות הדוגמניות – ועיצבתי לו באנרים לאתר המכירה שלו.
בתמונות: שולחן אור כמו פעם, תמונה כפי שקיבלתי אותן מהלקוח, ואחד הבאנרים שעיצבתי לו לאתר.
